אפר'
03
2009
אַפְּרִיל כָּזֶה, אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת מְנוּחָה בְּשׁוּק הַכַּרְמֶל
אַף פַּעַם לֹא רָצִיתִי לָלֶכֶת עַל עַגְבָנִיּוֹת כְּמוֹ עַכְשָׁו
הָיוּ מוֹצִיאִים מִמֶּנִּי יֶלֶד וִינְטַאמִי
אִם הָיוּ פּוֹתְחִים לִי אֶת הַלֵּב
אִשָּׁה גְּדוֹלָה מוֹצִיאָה אֶת כָּל גְּרוֹנָהּ עַל הָאֲדָמָה
וּבִשְׁתַּיִם לִפְנוֹת בֹּקֶר אֲנַחְנוּ שְׁתֵּינוּ
בַּמִּסְפָּרִים הַקְּטַנִּים שֶׁל רְחוֹב דִּיזֶנְגוֹף
עִם רֶחֶם פָּתוּחַ
כְּפִיר בַּשָּׁמַיִם
אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא יְתוֹמִים
וְאֵין גּוּר אַרְיֵה אֶחָד
בִּשְׁבִיל הַפְּטָמוֹת שֶׁלִּי
בִּשְׁבִיל הַפְּטָמוֹת שֶׁלָּהּ
אפר'
01
2009
קָרוֹב כְּבֶגֶד
עָכוּר כְּמֵי אַקְוַרְיוּם
גַם עִתּוֹן מִזְדַּמֵּן
מַעְתִּיר
הַשְׁרָאָה.
בַּכִּיס
עַל נְיָר דַּל
מִתְפָּרֵק
שִׁיר.
מרץ
28
2009
אומרים ששלוש מאות איש קוראים שירה בארץ. אז מה לעשות. לכתוב עוד שיר ולהתאבד או לחכות עד הבוקר. אי אפשר להציל את המשוררים מעצמם. בעיקר את המשוררות נשאיות דליי האבן שאיש לא בונה איתן בתי עינוגים וספא. אפלות ובודדות הן מכניסות את הגרושים האחרונים לשירה ונוסעות באוטובוסים לפגוש מישהו שיש לו מכונית אבל הוא עייף ועצלן. וגם אם יהיו בארץ חמישים קוראי שירה, לא נגמל. כבר הבנו מה העולם שווה ואנחנו עדיין נשכבות יפה על הגב ועושות לו עוד ילד. הלילה הקלדנו אחת לשנייה אני ומשוררת צעירה ומעולה מן דיאלוג על מצב התשוקה והשירה ואני יודעת שזה לא המקום ולא השעה לכן לא ארחיב אבל יצאתי פסימית. זה גן נורא ואיום הצורך לכתוב ובגילי גם בנידחות כבר יש סדר יום ונחמה. גילויי כבר לא ייזקף לזכותו של איש אבל גם הנסיך צ'רלס לא יוכתר למלך ואני אפילו לא צריכה להמשיך ולספק את קמילה. די לי שאני יושבה לשלחן ומוחי יורד לאצבעות ידי ומכאיב ומכתיב ובין אות לאות יש לי יותר חיים מאי פעם.
מרץ
20
2009
הָאַיָּלוֹת מַקְדִּימוֹת לָדַעַת
בְּעוֹד עֲלָטָה יִתְפָּרֵס הָאוֹר וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ
מִי שֶׁיַּפְחִית מֵעֵרֶךְ הַחַדְגּוֹנִיּוּת הַזּוֹ
יֶאֱטֹם עַל אַחְרָיוּתוֹ אֶת הַמִּרְוָח בֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדָיו
מרץ
13
2009
אֲנִי עֲדַיִן מַחְשִׁיבָה כַּטוֹב בַּמְּקוֹמוֹת
אֶת הַחֶדֶר הַמּוּגָף שֶׁיָּדַע לַעֲשׂוֹת חֹם
בְּאֵיכוּת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תָּבוֹא מֵהַשֶּׁמֶשׁ
פבר'
27
2009
הָלְכָה וּמָצְאָה מְעַט הַתְּנָאִים הַדְּרוּשִׁים לִכְתִיבָהּ
מִטָּה וְאָרוֹן וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וְחַלּוֹן וּוִילוֹן בִּצְבָעִים חַמִּים
וְלֹא!
וַדַּאי טָעוּ לִרְאוֹת בָּהּ מִתְחַזָּה שֶׁלְּגּוּפָה רַק בֶּגֶד סְתָמִי מִקִּינְג ג'וֹרְג'
אוֹ רָעַד הַקּוֹל וּמִקְצַת הַדַּבֶּרֶת הַכְּפִיָּתִית בֵּמַּצָּבִים שֶׁל לַחַץ
אוֹ הַשִּׁירָה שֶׁלָּה, לְכָל הָרוּחוֹת
פבר'
23
2009
הַמִּלָּה הִפְחִידָה אֶת הָאִמָּהוֹת
אֲבָל לֹא אוֹתִי
וְעַכְשָׁו אֲנִי מְחַכָּה לְתוֹרִי
כְּשֶׁאַשִּׂיג אוֹתָהּ לֹא אֶרְצֶה לָתֵת אוֹתָהּ לְאִישׁ
וּכְשֶׁאֶגְדַּל אֲגַלֶּה שֶׁמַּה שֶּׁצִּלְצֵל בְּאָזְנַי כְּמוֹ אוֹפֶּרָה אִיטַלְקִית
לֹא הָיָה אֲפִלּוּ butterfly עַל מְנִיפָה יָפָּנִית
פבר'
20
2009
כְּכָל שֶׁאַתָּה נֶחְשַׂף אַתָּה מוּגָן.
יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר תֵּאֵר בְּסִפּוּר קָצָר אֶת אַהֲבַת אֶסְתֵּר חֵפֶץ
לְבֶן-דּוֹדָה יְחֶזְקֵאל כִּתְשׁוּקָה וּמִשְׁגָּל שֶׁסּוֹפוֹ סִרָחוֹן. הִפְנֵיתִי אֶת הָרֹאשׁ.
נַרְקִיסִים בַּאֲגַרְטַל כְּאֵב בַּכָּתֵף. יוֹם כְּמוֹ נֵצַח
פבר'
12
2009
הַגֶּשֶׁם עַל הַשִּׁמְשָׁה הוּא שָׂפָה קוֹלְנוֹעִית
שֶׁמְּדַמָּה בֶּכִי אַף מִלָּה עַל דִּמְעָה
הֱיֵה אָדִישׁ וַתֵּר עַל הַזִּכָּרוֹן
צַפֵּה לַהֲוָיָה לְלֹא מַשְׁמָעוּת
לֹא יֹפִי וְלֹא תְּהִלָּה
צָלוּל כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה
אַל תְּצַפֶּה לְמָוֶת
עוֹצֵר נְשִׁימָה
פבר'
12
2009
ראיתי את שתינו בקינג ג'ורג' איש מלבדי לא זיהה שזו את ואני בגופן של שתי חתולות בכניסה לחצר צמודות למלבן של שמש מתבוננות בעוברים ושבים בסקרנות כפי שאני זוכרת שהיינו תמיד.
כל רחוב מחכֶּה שתבואי לקראתי ותראי כמה השתנתי אבל רק עד הצחוק. מצולק ומוזר הוא עדיין לא נאחז בבדיחה ונשאר תלוי באוויר כשוטה מצויר על קלף תרוֹת.
בלעדיך אני שיחה שלא נענית. את היית השייכות שלי וחשבתי שנזדקן יחד כי איך תשאירי אותי לבד אם איש לא מדייק את הנס קפה שלי כמוך.
יום אחד נעשית רעה וחולה ולא האמנתי שזה קורה ולא היה מי שיזהה אותך מלבדי כשכבר לא נשמת ואחר כך איבדתי את הזכרון של מי שהייתי ולא היה לי אוויר ולא נשארה לי שפה ומותך היה גם מותי וכשחזרתי לכתוב, הבראתי.
ועכשיו את ואני מתחממות לנו בשמש בגופן של שתי חתולות ואת יפה במיוחד בזנבך המפואר התוחם את שתינו למען הסר ספק אם למישהו יש כוונה להתקרב אלי ואני רואה שהמוות לא שינה אותך וכמה חבל שיצאתי היום בלי מצלמה יכולתי להשבע שפגשתי את שתינו אבל עכשיו מי יאמין לי וכשהעשרים וחמש הגיע לתחנה של פינת זמנהוף עליתי לאוטובוס ונסעתי משם ואם את רואה אותי טוב שאת לא שואלת, מה את כותבת עכשיו שוּ?
תגיות: להוסיף תג חדש